מאמרים


מעגל הקסם מעיים- מח- נפש

מעגל הקסם: מעיים- מח- נפש

 

מסע לתוך מערכת העיכול מגלה מקומות בהם המזון המתעכל נספג בדם בצורה ישירה.

חומרי המזון משמשים את גופנו במגון פעולות חיוניות ביותר.

דוגמא נפוצה מבינהם הם חומרים דוגמת חומצות אמינו וויטמינים הנספגים במעיים ובכך משמשים אבני בניין ליצירת מוליכים עצביים. לחומרים אלו מבנה כימי בעל נטיית התחברות לסינפסות (קצות תאי העצב) הממלאים את גופנו וחשוב מכך, את מוחנו.

כמות אבני הבנין ליצירת המוליכים העצביים תלויה בעיקר במצב הספיגה של מערכת העיכול.

הסטטיסטיקות מראות על אחוזים גבוהים בקרב האוכלוסיה הסובלים מבעיות ספיגה במערכת העיכול, ובמילים אחרות- בעיות מעיים.

סיבות רבות לבעיות המעיים והן ניתנות לחלוקה עפ"י שני קריטריונים:
       1.מזון- אכילת מזון מודרני מתועש בעל חומרי שימור, חומרי טעם, מייצבים וצבעי מאכל.

         מאגרי ענק של פחמימות מזוקקות וסוכרים.
     2.נפש- אנו יודעים שישנו קשר ישיר של מצבי חרום עצביים הכוללים מתח, לחץ, כעס, פחדים וכדו' הפוגעים במעיים וגורמים  לנזק כבד בספיגת חומרי הבנין שהזכרנו ויוצרים האטה עד מחסור בהובלת המוליכים העצביים למוח.

מחסור זה הוא הוא הגורם המרכזי לחרדות- חוסר במוליך "סרטונין", דכאון- חוסר במוליכי  "סרטונין", "דופאמין", חוסר שקט- חוסר במוליך "גאבה". חוסר שקט/ ריכוז/ זכרון/ שקט וכן, חוסר מוטיביציה ויצירתיות מעיד על חוסר במוליך "אצטיל- כולין".

 

מעיים

חומציות יתר של המעיים נפוצה מאד כיום וגוררת אחריה קנדידה (פטריה מערכתית), טפילים בקטריאלים שונים ועוד, המונעים מן החיידקים המועילים להתרבות ולכסות את פנים המעי על מנת להעביר מזון מפורק היטב דרך תאי האנטרוציט עד למערכת הדם.              לפנינו דוגמא נוספת לחוסר במרכיבי המזון לבנית מוליכים עצביים הגורם תופעות נפשיות חריגות, אלא שנוסיף ונגלה תופעה נוספת וחמורה לא פחות- חוסר בסרטונין (מוליך עצבי שהוזכר לעיל) מגביר באופן לא מודע את הרצון לסוכר-> הסוכר מגביר את חומציות המעיים, ומזין היטב את הפטריה והטפילים, ומונע את התרבות הפרוביוטיקה החיונית מאד לעיכול עד שניתן לכנות את המציאות "תת תזונה" על בטן מלאה. כלומר, מרכז השובע משדר אותות תקינים של מזון מספק אך התאים בגופנו רעבים וחסרי אנרגיה. המרחב הבין סינפטי במח אינו מתמלא במוליכים עצביים דרושים ותפקודו החריג מביא למצבי קיצון רגשיים.
 

תרופות כימיות- האמנם?

העולם המודרני בו אנו חיים, טומן בחובו התקדמות טכנולוגית וחיצונית. הקצב המואץ דורש מאיתנו השתלבות חסרת חמלה. במקביל קצב הדרישה לתרופות פסיכיאטרית גדל בהתאם.
הכישלונות, האכזבות, אותם חווים בני האדם (אצל רגישים הנטיה גדולה יותר) מגבירות נטיות נפשיות כגון: דכאון, חרדות, פוביות ואובססיביות ועד למצבים קיצוניים כמו מאניה דיפרסיה, סכיזופרניה, כפייתיות ועוד.
ובכן, כשמגיעה נקודת המודעות שהדברים אינם מתנהלים בצורה תקינה , אצים רצים החולים לרופא קונבנציונאלי (נקודה אבסורדית למחשבה- היום גם רופא משפחה יכול לספק תרופות כימיות) והוא תר אחר תרופה כימית כזו או אחרת.
רוב השימוש בתרופות פסיכיאטריות מבוסס על עודף במוליכים עצביים, שהם חומרים חיוניים לפעילות תקינה של המוח (ושאר הגוף) כפי שהזכרנו, חוסר במוליכים אלו מוביל לחולשה נפשית ושיבושים בתפקוד.
חומרים הניתנים ע"י הרופא לטיפול בבעיות הנפשיות "מרמים" כביכול את המוח ע"י עיכוב המוליך העצבי המשומש ויוצרים אשליה של רמה תקינה במוליכים בעוד שלמעשה לגוף ממשיך להיות פער משמעותי בחוסרים. אצל החולה מתקבלת תגובה ראשונית טובה ומהירה לכדורים היוצרים תחושת הרגעה וטשטוש הכאב הנפשי אך לאחר פרק זמן (השונה מאדם לאדם) ישנה נסיגה חזרה לסימפטומים הראשוניים שהפריעו לו ובעקבותיהם פנה לכתחילה לרופא. בשלב זה, מתחיל בד"כ מסע מפרך של ניסוי וטעיה הכרוך בהחלפת תרופות ומינונים חוזר ונשנה. לצערנו, החולים לא מודעים לתופעות הלוואי הקשות והמגבילות שטומנות בחובן התרופות ואלו הן:
-          תחושת אופוריה המכונה "בועה".
-          יכולות חברתיות ברמה נמוכה מאד.
-          פגיעה בכישורים מוטוריים.
-          צלילות המוח נעלמת ואטיות אינטלקטואלית משתלטת.
-          חוסר חשק/ מוטיבציה ליצירת שינויים.
-          איבוד חשקים והבעת אמפטיה.
-          הגבלת מיצוי הכוחות.
-          פגיעה בקשרים חברתיים.
-          יכולות מוטוריית ברמה נמוכה.
-          דיכוי הנאה.

 

תופעות הלוואי נגרמות בשל החומרים הזרים שהגיעו לגוף, והגוףובפרט המעיים והכבד לא יודעים איך להתמודד איתם, לעכל ולסנן את הפסולת והרעלים מכבידים על הכבד שמגיב כחולי ויוצרים בין השאר גם חלק מתופעות הלוואי.
הרפואה הקונבנציונלית והתפתחותה הבלתי נתפסת במגוון תחומים יוצרת באופן טבעי התמחויות צרות מענה מקצועי וממקדת פתרונות ריפוי בתחום הבעייתי בלבד. (עוצרת את הסימפטום)
רפואה זו לא השכילה לפתח הסתכלות רחבה הכוללת קשר ישיר בין גוף לנפש, מה שנותן לגיטימציה למענה תרופתי להפרעות נפשיות ללא יכולת לרדת לעומק השורש הפיזי/ נפשי של הבעיות.

 

הבשורה - הטיפול הטבעי

אנשים רבים מניחים שאם תרופות כימיות חזקות על שלל תופעות הלוואי שלהן, לא הצליחו להעלים את התופעה ממנה סבלו, הרי שנחלת כשלון היא ודאית מראש בנוגע לריפוי טבעי.

ואכן, טענה זו נשמעת גם מצד הרפואה הקונבנציונאלית המצומצמת דרך הסתכלות מסוימת שלרוב לא מצליחה לרפא אלא להשתיק זמנית.

כך למשל, בהפרעות נפשיות כמו סכיזופרניה, מאניה-דפרסיה, כפייתיות ועוד, טוענת הרפואה הקונבנציונלית שאלו מחלות שילוו את האדם עד יומו האחרון.

ברפואה הטבעית, לעומת זאת יודעים כי ההחלמה קשורה לנוכחות המוליכים העצביים בגוף, אך, במקום לטפל רק בסימפטומים אנו מתחקים אחר הסיבה השורשית והיסודית לבעיה.

הטיפול מתרכז בחיזוק המערכת המייצרת את המוליכים העצביים, תוך שיפור הספיגה של אבני הבנין, והפרשתם למחזור הדם.

השבת המוליכים לרמתם המאוזנת והתקינה מאפשרת לחולה לחזור לבריאות נפשית נורמטיבית ולצאת לדרך חדשה באמת.

לא תמיד התמונה המצטיירת היא שלילית באופן חד משמעי,

ישנם כמובן אנשים שהבעיה שלהם בעזרת שימוש בתרופות הרגילות במשך זמן מוקצב, ואחריו הם חוזרים לתפקוד מלא. אך יש ציבור גדול מאד של חולים שעבורם נסיון רב השנים לפתור את כאבי הנפש בעזרת שימוש בתרופות פסיכיאטריות אינו מצליח, ולכן התפתחה גישה שהחליטה להתפקח מהעיוורון והעיקשות ולצאת לדרך חדשה ויצירתית לריפוי.

תוספי מזון אינם מסוכנים והשימוש בהם מקנה אפשרות לספק למעיים הפגועות את חומרי התזונה החיוניים כל כך ליצירת מוליכים עצביים בצורה זמינה הרבה יותר מאשר מזון מותאם. לאחר מספר חודשי שימוש, כאשר המערכת מתנקה וחוזרת לרמת חומציות נכונה, ובעקבותיה גם רמת התפקוד.

מגיע שלב בו מורידים בהדרגה את המשענת של התרופות ומעתה על מערכת העיכול לספוג עבורנו את חומרי הבנין.

מכשיר ה"בי-קום" הוא מכשיר ריפוי ארופאי עם תו תקן של משרד הבריאות, הינו גורם מאזן בלתי רגיל והטיפול בפסיכוזות ומאניות במצבים מסויימים, הרבה מעבר לטיפול מובהק.

המכשיר מטפל בצורה עמוקה גם בחרדות ודכאונות וכמובן בבעיות מעיים מגוונות העומדות בבסיס השיטה הטיפולית.

מאות מטופלים שהיו חולים במאניה- דפרסיה, סכיזופרניה ועוד מנהלים היום אורח חיים תקין ללא שימוש בתרופות, כמו"כ חולי דכאון, דכאון אחרי לידה, דכאון בהריון, פוביות וחרדות.

כמובן שקל יותר לטפל באדם שעדיין לא התחיל להשתמש בתרופות פסיכיאטריות משום שתגובתו מהירה הרבה יותר וקל יחסית להחזירו לתפקוד תקין ומספק. אך, גם לאנשים נוטלי תרופות אף מעל לעשר שנים ללא ייעול במצבם רואים מזור לבעייתם.

 
מעגל הקסם מעיים- מח- נפש
logo בניית אתרים